כעיקרון, על מנת לאפשר תפעול תקין של הפה והשיניים בעת הדיבור והאכילה, על הלסת העליונה והלסת תחתונה להתאים האחת לשנייה, הן מבחינת מיקומן והן מבחינת גודלן.
על הלסת העליונה להיות רחבה מעט יותר מהלסת התחתונה ועליה גם להיות מעט יותר בולטת ממנה. כל חריגה מעיקרון זה עלולה ליצור מצב שהוא לא רק בעייתי וחריג מבחינת האסתטיקה והנראות של פני האדם, אלא גם יקשה עליו ללעוס את מזונו כהלכה או לדבר באופן רגיל.
לסת תחתונה בולטת / לסת עליונה בולטת
בליטת הלסת (לסת תחתונה בולטת או לסת עליונה בולטת – Prognathism) עשויה להיות ניתנת לאבחון, במקרים המולדים, כבר לאחר הלידה. מאידך, ישנם מקרים בהם בליטת הלסת מתרחשת מאוחר יותר בחייו של האדם, בין אם בשל מציצה ממושכת של מוצץ / אגודל בעת הילדות (הגורמת לשינוי מבנה הלסתות), בין אם בשל פציעה ו / או טראומה שנגרמה באזור הפה בשלב מסוים בחייו של האדם ובין אם בשל מצב רפואי ייחודי, למשל, אקרומגליה (Acromegaly, גידלון), הגורם לכך.
סוגי מצבי בליטת הלסתות והשפעתם על האדם
הרפואה מחלקת את מצבי בליטת הלסתות למספר סוגים שונים – המצב בו הלסת התחתונה היא זו הבולטת יותר יחסית ללסת העליונה (פרוגניזם, Progenism, Mandibular prognathism), המצב בו הלסת העליונה היא הבולטת יותר (Maxillary prognathism – פרוגנאטיזם מקסילרי) והמצב בו שתי הלסתות בולטות באופן חריג מהמקובל (פרוגנאטיזם דו-מקסי).
חומרתה של בליטת לסת עשויה לנוע על הסקאלה שבין מצב קל ועד למצב חמור, כלומר, מהמקרים בהם הבעיה היא אסתטית בלבד ועד למקרים בהם נדרשת התערבות רפואית בכד לשפר את איכות חייו של המטופל. בליטת אחת מהלסתות עלולה לגרום לבלאי בשיניים שמקורו באי השתלבות מושלמת של השיניים שבשתי הלסתות, לקשיים בלעיסה יסודית של המזון, ולעיתים – אף לבעיות בדיבור. גם שמירה על שגרת היגיינת שיניים נכונה (באמצעות צחצוחן והשימוש בחוט דנטאלי) הופכת למורכבת יותר כשהמדובר בלסת בולטת, וכתוצאה מכך, הסיכונים להצטברות חיידקים ולהופעתן של עששת, דלקות ומחלות חניכיים הופך לגבוה יותר אצל אנשים הסובלים מלסת בולטת מאשר אצל אנשים שאינם סובלים מכך.
אבחון וטיפול
על אף שהתסמינים של מצב של לסת בולטת ברורים לחלוטין לעין, על מנת להתאים למטופל את הטיפול המתאים לו, יהיה על רופא שיניים בהרצליה לבצע אבחון מדויק של הגורם לתופעה. במסגרתו, יבוצעו בדיקות פיזיות מקיפות, כמו גם תשאול הנוגע להיסטוריה הרפואית של המטופל ושל משפחתו. במסגרת הבדיקות שתיערכנה למטופל, יבוצעו צילומי רנטגן דנטאליים (שמטרתם הצגת מנחי השיניים ועצמות הלסתות) ו / או צילומי רנטגן של הגולגולת. לרוב, תתווסף לבדיקות גם יצירת טביעת שיניים שתאפשר בחינת מבנה השיניים הקיים והשתלבותן זו בזו. הבדיקות תשמשנה את הרופא בעת שקילת אפשרויות הטיפול השונות, הנקבעות על פי חומרת המצב. במקרים הקלים יותר, ניתן לטפל באמצעות שיטות יישור השיניים השונות, בעוד שהמקרים המורכבים יותר יצריכו התערבות כירורגית או שילוב בין ניתוח לאמצעים נוספים.
